המרכז לליצנות

ארץ מופלאה


משתתפי הצגת התאטרון ארץ מופלאההצגת התיאטרון "סטרנה צ'ודייס"- ארץ מופלאה, התקיימה ביום שני (26.10.2009) בדיור המוגן "מעונות השרון" ברמת השרון. ההצגה הועלתה בשיתוף עמידר, המרכז לליצנות ואמנויות הבמה, ומינהל גיל הזהב בעיריית רמת השרון. את ההצגה ביים אילן פופקו, שחקן ובמאי אימפרוביזציה דובר רוסית.

 

ההצגה הייתה בשפה הרוסית עם נגיעות באידיש, אך גם מי שלא הבין את השפה נהנה וצחק עד עמקי נשמתו במשך שעה וחצי.

 

ראש מינהל גיל הזהב, לאה אורן ציינה: "פרויקט זה, שבו תושבים מעלים הצגה מקצועית, הינו ביטוי נוסף לכוחות היצירתיים שיש בכל אחד מאיתנו. באמצעותו ניתן היה להתגבר על מחסום השפה מבלי לעכב את פרץ היצירתיות, האנרגיה והחיוניות שהתלוותה אליו".

 
 

על המחזה "סטרנה צו'דייס" - ארץ מופלאה

 

קשישים בהצגת התיאטרון ארץ מופלאהקומדיה לעיתים גרוטסקית על אהבה, כסף, חמדנות, צביעות, גברים, נשים ומה שביניהם. נשמע מוכר?

 

ראש השלטון יוצא למסע קידום אינטרסים ממלכתיים ומשאיר את הנהגת המדינה בידי שלושת שריו הבכירים (ונשותיהם), המרוקנים את קופת האוצר מהר מאוד. המחזה מתחיל בהודעה על חזרתו של השליט, ומרגע זה מתחיל הבלגן. איך מחזירים את הכסף שאיננו? איך שומרים על הכיסא ועל הראש? וכמו בכל קומדיה, גם כאן נכנסות לתמונה הנשים המדהימות, או כמו שאמרו הצרפתים: cherche la fam. הפתרון היצירתי שהעלו השרים הוא (כמה מפתיע) - אהבה. שנאמר: "גדול כוחה של האהבה" או: "שליט מאוהב לא יתעסק בזוטות כמו בדיקת מצב הקופה". על ביצוע המשימה - מציאת אהבה לשליט - אמונות נשות השרים שגם מוציאות אותה לפועל. גם כאן יש אהבה, תככים ומזימות, והכל עד הסוף המפתיע! או שלא....

 

את המופע מלווה במוזיקה פסנתרנית מדהימה, שבנתה יחד עם המשתתפים את פס הקול הכל-כך מדויק של המחזה, כאשר לכל שחקן מנגינה משלו ברמת תפירה של חייט אישי. בסופו של דבר מתקבל מחזה הרמוני, מצחיק וגרוטסקי - חוויה תיאטרונית אמיתית, שרק אותה חבורה מופלאה יכלה ליצור.

 
 

רשמים מתהליך העבודה – אילן פופקו, במאי ההצגה

 

תהליך היצירה והעשייה התיאטרונית של ההצגה ארץ מופלאהמדובר בפרויקט ייחודי ומרתק של עשייה תיאטרונית. במרכזו של הפרויקט עומד מפגש מרתק של שחקנים בשנות ה- 70 לחייהם, יצירתיים, אנרגטיים וצעירים ברוחם - מה שאומר שהכל אפשרי.

 

בתהליך עבודה של כ- 7 חודשים, שהתבסס על פגישה שבועית בת כשעתיים, התגבשה קבוצה יוצרת לכדי הפקה מקורית. בראשית המפגשים עסקנו בהכרות עם עולם האימפרוביזציה (אלתור). זהו עולם שאינו פשוט גם לשחקנים מקצועיים, מעצם העובדה שהוא דורש מהם לקפוץ לבריכה בלי לבדוק אם יש בה בכלל מים, או במקרה שלנו - לעלות לבמה וליצור סצנות שלמות שאינן מבוססות טקסט שנכתב והוכן קודם לכן.

 

תוך כדי התהליך המורכב הלכה והתגבשה קבוצה שמדברת בשפה תיאטרונית אחידה (ולא מדובר ברוסית). במהלך התקופה התמודדנו עם צרכים משתנים ומורכבים – מחלות, ניתוחים, נסיעות, ביקורי נכדים, ימי הולדת, סערות רגשיות ועוד. ניתן לומר שקיבלנו מיקרו-קוסמוס מלא בדרמה וקומדיה.

 

לאחר בדיקות של כיוונים תיאטרליים שונים התכווננו לכדי יצירת קומדיה שמתאימה לכל תקופה ונטולת אפיוני זמן ומקום. בראנו עולם שבו כל אחד יכול למצוא ולזהות מוטיבים מרכזיים מחיי כולנו, בישראל 2009 ובהיסטוריה בכלל.

 
 
על התהליך ועל החוויה – חברי הקבוצה
 

מתוך הצגת התיאטרון הקהילתית ארץ מופלאהליאוניד וישני בצקי (לובה) - נמצא מהיום הראשון בפרויקט, ולפני כן לקח חלק פעיל במקהלה.

לובה נאלץ לעבור ניתוח לב בזמן החזרות, וכל אותו זמן הלב שלו היה עם ההצגה, וזה מה שהחזיק אותו בחיים. הוא היה מעורב בעשייה, דבר שנתן לו המון כוח, עניין ויצר חיים. המחזה נתן לו פתח לראות דברים בצורה אחרת, והוא מודה כי הוא מתגעגע גם לעניין וגם לדמות.

למחזה הגיעה כל המשפחה, הנכדים והנינים, שברכו אותו על העובדה שהוא חי והוא על הבמה. יש בסוג זה של עשייה השראה אמנותית ברמות אלוהיות, רוחניות שנותנת משמעות לחיים בכלל, ועל זה תודתו.

 

בלה קוגן - מאד נהנתה עוד מהשלב הראשון. היא מודה על האמונה בקבוצה ובהם כשחקנים, ועל הכוח להעצים, להגדיל ולהאמין ביכולות שלהם, מה שאיפשר להם להגיע לתוצאה כ"כ מוצלחת.

 

שעיה סניק - התפקיד שהוא מילא במחזה ישב עליו כמו כפפה ליד, בגלל חמשת הפעמים האחרונות שעשה מילואים ברוסיה. החוויה עבורו הייתה גדולה מאד, ואילן הצליח להכניס את העניין האמנותי ואת החיים האישיים שלו להצגה.

 

ליפא קירקוזוב (מורה למוסיקה) – פסנתרנית. במשך תקופה מאד ארוכה היא לא האמינה שמשהו יקרה, אך בהסתכלות לאחור חייבת להודות שטעתה. אחד הדברים שהפכו את התהליך למוצלח עבורה הייתה האפשרות ליצור באופן חופשי, לנהל דיאלוג קשוב עם הצוות, לתת את החופש ליצור ביחד מתוך הקשבה והסכמה - דבר חדש בשבילה.

ליפא מצאה את התהליך מאד מקצועי, והיא מודה בדיעבד שזה היה תהליך מרתק. מרה, בלה ואילן יצרו קבוצה של אנשים שבאים בהתנדבות, ונתנו את האפשרות להחזיק קבוצה שונה ולהכיל אותה.

 

מתוך תהליך היצירה והאימפרוביזציה של הצגת התאטרון ארץ מופלאהבלה רודאק (מורה) - רוצה להגיד תודה ענקית לכל הקבוצה, שהתקופה הזו וההפקה מילאו חלק מאד מרכזי בחיים שלהם.

בהתחלה הם לא הבינו מה רוצים מהם, ואיך קשורים התרגילים באימפרוביזציה לתיאטרון ולמשחק. בדיעבד, זה מה שהפך אותם לקבוצה יוצרת, למרות כל הקשיים. כשכתבו את הנושאים המרכזיים כולם חיו את המחזה ואת הדמויות שלהם.

הם למדו המון מאילן על סבלנות, שקט ושמחת חיים.

 

גלינה פינזור (רופאה, פרופסור) - יודעת לקרוא ולהדגיש סיפור אבל היא לא חשבה שהיא תדע לספר. רוצה להגיד תודה על שניתנה לה ההזדמנות להציג אותו.

 

ישראל לוין (סשה – מורה) – חיפש מחזה וסדר, ובמקום זה מצא אימפרוביזציה. היה לו מאד קשה, אך בסופו של דבר הם הגיעו למצב שבו הצליחו ליצור מחזה שלם. כולם זכרו את התפקידים שלהם והצליחו לעשות זאת בצורה טובה.

 

גליה ורקובסקי (מהנדסת ועורכת דין) – מגיעה מעשייה תיאטרונית קודמת.

עוד מהמפגש הראשון הייתה תחושה של מקצועיות והכרה ביכולות. בהרבה רגעים לקחו אותם אחורה בזמן והזכירו לה את הנעורים שלה.

 

מרים - "אילן לימד אותנו איך להיות שחקנים."


 

מעוניינים לתרום ולהתנדב? רוצים להיות חלק מהקהילה?
בואו לאימון בהומור,  של המרכז לליצנות ואמנויות הבמה.



Site By Tohen Media